מה נספר, מה לא,
ומי מאשר.

שעות עבודה שנחסכו. ההפרש בין זמן שנמדד לפני הפרויקט לזמן שנמדד אחריו, על אותן משימות. המדידה "לפני" נעשית באיפיון, עם העובדים שמבצעים את המשימה, לא עם המנהל שלהם. המדידה "אחרי" נעשית שלושה חודשים אחרי העלייה לאוויר, כשכולם עובדים במערכת.

תקנים שלא גויסו. נספר רק כשהלקוח מאשר בכתב שתקן שהיה מתוכנן לגיוס בוטל או נדחה בגלל הפרויקט. הערכות של "כנראה היינו מגייסים" לא נספרות.

מערכות שאוחדו. מערכת נספרת אם היא הכילה נתונים עסקיים שעברו למערכת המרכזית והיא הפסיקה לשמש. תיבת מייל משותפת נספרת. קבוצת וואטסאפ נספרת. גיליון אקסל נספר בקטגוריה משלו.

זמן תגובה. מדד המערכת, לא הרגשה. הזמן מרגע כניסת ליד ועד תיעוד שיחה ראשונה, ממוצע על 30 יום.

עלייה במכירות או בהיקף פעילות. היא מופיעה בסיפורים כשהלקוח מספר אותה, אבל לא נכנסת ללוח, כי אי אפשר לבודד את התרומה של המערכת מהשוק, מהעונה ומהצוות.

שביעות רצון. אין לנו איך למדוד אותה בצורה שמישהו אחר יוכל לבדוק.

מספרים של לקוחות שלא אישרו פרסום. גם אם המספר טוב.

הלקוח. איש קשר בשם ובתפקיד רואה את הסיפור המלא, כולל התקציר הטכני, ומאשר בכתב. ציטוט מתפרסם רק בנוסח שהוא אישר. שינוי במספר אחרי הפרסום מחייב אישור מחדש.

לוח ה-Shift מתעדכן פעם ברבעון, עם תאריך גלוי. סיפור לקוח מקבל תאריך פרסום ותאריך עדכון, וכשמספר משתנה, שניהם משתנים.

מדידת "לפני" נשענת על דיווח עצמי של עובדים, ואנשים נוטים להעריך ביתר את הזמן שמשימה משעממת לוקחת. אנחנו מנסים לתקן את זה במדידה של שבוע אמיתי במקום הערכה, אבל זה לא תמיד אפשרי. אם זה מטריד אתכם, בצדק, שאלו על זה בפגישה.